מי מועמד?[]
מרכז השתלה בבית-חולים הוא זה שממליץ על שתל. הקריטריונים שונים בכל בית-חולים ומשתנים כל הזמן. באופן כללי נבדקים הקריטריונים הבאים, אבל יש לבדוק זאת עם מרכז ההשתלה:
- ירידת שמיעה חמורה-עד-עמוקה בשתי האוזניים (70-90dB). מתחת לגיל שנתיים נדרשת ירידת שמיעה עמוקה. הסף נמדד באמצעות ממוצע על התדרים 500, 1000 ו-2000Hz.
- לא מפיק תועלת ממכשיר שמיעה באוזן שתושתל. המשמעות היא ש"בננת הדיבור" (כ-60dB) נמצאת מתחת לסף השמיעה עם מכשירי שמיעה בשתי האזניים. קרה בעבר שקופת חולים התנתה מתן שתל לפעוט עד לאחר תקופת ניסיון של שלושה חודשים עם מכשירי שמיעה.
- יש סביבה תומכת לשיקום (משפחה, מסגרת חינוכית).
- מגיל שנה וללא תקרת גיל. תינוקות מתחת לגיל שנה עם התגרמות של השבלול ינותחו מיד. מבוגרים הסובלים מחרשות מלידה יפיקו לפעמים פחות תועלת מההשתלה. באופן כללי, ככל שעבר יותר זמן מאז ההתחרשות כך תפחת התועלת מהשתל. אולם התועלת, גם אם היא קטנה, יכולה להיות משמעותית.
ניתן לעשות בירור גנטי לפני או אחרי הריון כדי לאבחן מוטציות הקשורות לחרשות.[1] איגוד הגנטיקאים המליץ ליידע אך לא להציע בדיקות גנטיות לחירשות, כי חרשות ניתנת לטיפול (באמצעות השתל).[2]
קופות החולים מאשרות מימון שתל ואפילו שניים במקרים מסויימים.
קריטריונים בחוץ לארץ להשתלה:
מהו שתל השבלול?[]
השבלול הוא מבנה בצורת שבלול בתוך האוזן שמאפשר לנו לשמוע.
"שתל שבלול (שתל קוכלארי בלעז) הינו מכשיר שמיעה משוכלל המושתל באוזן הפנימית. שתל השבלול הקולט צליל מהסביבה וממיר אותו לגירוי חשמלי לסיבי עצב השמיעה. גירוי זה מספק מידע שמיעתי הנחוץ לזיהוי קולות סביבתיים וקולות דיבור. ובכך משפר את היכולת התקשורתית של לקוי השמיעה." - שתל שבלולי, ויקיפדיה [5]
איך נשמעת שמיעה עם שתל שבלול?[]
- סימולציה של קול כפי שהוא נשמע עם שתל למושתל ששמיעתו חזרה אליו. ריאיון עם פרופ' מייקל דורמן מאוניברסיטת אריזונה. [6]
מהם השלבים שעובר מועמד?[]
- בדיקת שמיעה במכון אודיולוגי.
- בחירת מנתח ובחירת מרכז מיפוי (בישראל הם הולכים ביחד).
- יעוץ שתל: פגישה ראשונה עם קלינאית תקשורת אחראית מצוות השתל לבירור מועמדות וקבלת מידע על השתל, הניתוח והשיקום. מומלץ להכין שאלות לקלינאית התקשורת.
- פגישה עם מנתח.
- בדיקות. MRI, CT, ABR. (לא בהכרח כולן)
- פניית מרכז ההשתלה לקבלת התחיבות למימון מקופת חולים.
- יום הכנה - שבוע לפני הניתוח.
- ניתוח.
- מיפוי פתיחה - חודש אחרי הניתוח.
- מיפויים. כל שבוע-שבועיים בחודשיים הראשונים אחרי הניתוח. כ-7 פעמים בשנה הראשונה.
היכן מבררים מועמדות?[]
אם אתם חושבים שאתם מועמדים לשתל, פנו לאחד ממרכזי ההשתלה. בדרך כלל מכון אודיולוגי יודיע ללקוי שמיעה שהוא מועמד פוטנציאלי לשתל שבלול, ויפנה אותו לתוכנית שתל בבית החולים.
עם מי אפשר להתיעץ?[]
- מושתלים. אפשר להגיע אליהם דרך פורומים, מרכזי ההשתלות, חברות השתלים, מיח"א/AV.
- מרכזי ההשתלות.
- נציגי חברות השתלים בארץ.
- קלינאיות תקשורת המשקמות ילדים מושתלים במיח"א וב-AV.
איך לבחור מרכז השתלה/מיפוי?[]
- ראו בחירת מנתחובחירת מרכז מיפוי (בישראל הם הולכים ביחד).
- התייעצו עם מי שניתן (ראו סעיף למעלה).
מה לעשות לקראת הפגישה הראשונה עם מרכז ההשתלה?[]
קבעתם פגישה עם צוות השתל. בפגישה תפגשו את קלינאי התקשורת האחראי במרכז ההשתלה, ואולי את המנתח. איך להתכונן?
- קראו על השתל ועל הניתוח.
- הכינו שאלות לקלינאית התקשורת.
- הכינו שאלות למנתח.
- ניתן להשיג התחיבות מקופ"ח - קוד משרד הבריאות ל"אבחון שמיעתי למועמד לשתל קוכלארי": L0546.
- להיפגש עם מושתלים/הורים. להכין שאלות.
מה לעשות לקראת ההשתלה?[]
ראו שלבים לקראת הניתוח.
כדאי לערוך בירור גנטי?[]
ניתן לעשות בירור גנטי בכל שלב כדי לאבחן מוטציות הקשורות לחרשות.[7] הפגישה עם היועץ והבדיקות הבסיסיות ממומנים על-ידי הקופה למשפחה של החירש. ניתן לעשות בדיקות גם לעובר.
נכון לשנת 2012 הבירור הגנטי יכול להועיל בכמה דרכים:
- הבדיקה יכולה למצוא תסמונות. למשל, קיימת תסמונת המערבת חירשות עם עיוורון המתפתח מאוחר יותר (Usher).
- יש מוטציות שמנבאות הדרדרות או יציבות בשמיעה. מוטציה רצסיבית בדרך כלל קשורה לירידת שמיעה מלידה ויציבות בליקוי.
- במקרים מסוימים של נורופתיה, המוטציה יכולה לנבא את מידת ההצלחה של השתל (ע"פ ד"ר צפורה בראונשטיין)
- למצוא רגישות לאנטיביוטיקה המובילה לחירשות.
- לבחור ביציות שאינן נושאות מוטציה של חירשות (בתנאי שיודעים מה המוטציה) ולהשתמש בהן כדי להיכנס להיריון.
- לעשות הפלה לאחר בדיקה גנטית לעובר.
בדיקות גנטיות לחירשות לא מוצעות לכלל האוכלוסיה. איגוד הגנטיקאים המליץ ליועצים הגנטיים ליידע אך לא להציע בדיקות גנטיות לחירשות, כי חירשות ניתנת לטיפול (באמצעות השתל).[8]